החלטה בתיק בש"א 153531/07

המשיבה הגישה תביעה כספית בין השאר נגד המבקשת. היא קבלה היתר להמצאת התובענה אל המבקשת המצויה מחוץ לתחום השיפוט (בש"א 174520/06). עתה, עותרת המבקשת לביטולו של ההיתר.

רקע

המשיבה, אשר נפגעה מנפילתו של תריס חשמלי בביתה, הגישה תביעה כספית כנגד המבקשת, יצרנית מנועי תריסים חשמליים, אשר בנתה, כנטען בכתב התביעה, את התריס שנפל (להלן: "התריס"). כן הוגשה התביעה כנגד א.מ.י משגב חברה לבניין והשקעות בע"מ היא החברה הקבלנית, שבנתה את הדירה בה אירעה התאונה (להלן: "הנתבעת 3), וכנגד חברת אפקס, החברה אשר היתה אחראית ליבוא התריס ולמכירתו לנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת 2").  

ביום 27.9.06 פנתה המשיבה לבית המשפט בבקשה לביצוע מסירה למבקשת, אשר מקום מושבה בגרמניה. בקשה זו נדונה על ידי ס. הנשיאה כבוד השופטת אגי, אשר ביום 24.10.06 החליטה כדלקמן:

"הנני מתירה המצאה מחוץ לתחום השיפוט, של כתב התביעה וההזמנה לדין לנתבעת 2 בכתובתה המצויינת בכתב התביעה.

המסמכים יתורגמו לשפה האנגלית והמסירה תבוצע באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה.

הנתבעת 2 תגיש כתב הגנתה תוך 60 יום מקבלת כתב התביעה וההזמנה לדין."

ביטול היתר המצאה

המבקשת טוענת, לביטול היתר ההמצאה מחמת פגמים חמורים שנתגלעו בבקשה. הבקשה מתייחסת, לשני פגמים:

1. העדרו של תצהיר תומך לבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום; 
2. החלטת בית המשפט למתן היתר המצאה מחוץ לתחום ניתנה באופן הסותר את הוראות הדין הישראלי והבינלאומי ואת ההסכמות הקונקרטיות בין ישראל וגרמניה. המבקשת מפנה לאמנה בדבר המצאתם, בחוץ לארץ, של כתבי בי דין וכתבים שלא מבי דין בעניינים אזרחיים או מסחריים, שנערכה בהאג ביום 15.11.65 (להלן "אמנת האג"), ובפרט לסעיפים 2,3 ו- 10 שבה.  

המשיבה מתנגדת לבקשה. לעניין העדרו של תצהיר טוענת המשיבה, כי לבקשה צורפה חוות דעתו של היועץ ההנדסי, אבי שטרן, המתייחס לנסיבות נפילת התריס ואשר יכול לשמש כתצהיר. כן היא מצרפת עתה תצהיר מאת התובעת, אשר מקיים, לטענתה את הוראות תקנות 500(7) ו- 500(10) לתקנות, ואשר יש בו כדי לרפא את הפגם הנטען.

בהתייחס לטענתה השניה של המבקשת, מוסיפה המשיבה, כי "התובעת לא בקשה דרך מסויימת להיתר ההמצאה, אלא ביהמ"ש הוא שקבע אותו ע"פ שיקול דעתו. כיום אנו יודעים שהמסירה אכן בוצעה בפועל, ועובדה היא כי המבקשת עומדת בפתחו של ביהמ"ש ומגישה בקשות."

דיון

סעיף 2 לאמנת האג קובע, כי על המדינות שבאמנה לציין רשות מרכזית, אשר תטפל בקבלת בקשות להמצאה שמקורן במדינה אחרת בעלת האמנה. סעיף 10 לאמנה מתיר משלוח במישרין באמצעות הדואר, כתבי בי דין לבני אדם הנמצאים מחוץ לארץ, למעט במקום שמדינת הייעוד מצהירה על התנגדותה לכך. לטענת המבקשת גרמניה הסתייגה מדרך ההמצאה הקבועה בסעיף 10 כאמור והצהירה כי העברת כתבי בי דין למדינתה יש לבצע אך, באמצעות רשויות השיפוט הגרמניות.

דין הבקשה להתקבל.

"המצאת כתבי בי-הדין היא המקנה את הסמכות לבית המשפט הישראלי ואינה אקט פרוצדורלי גרידא ראה ע"א 837/87 סרג'יו הוידה נ. דן הינדי, פ"ד מ"ד(4) 545: 

הפסיקה והספרות אצלנו, כמו באנגליה, הדגישו חזור והדגש את הזהירות שעל בית המשפט לנקוט בדונו בבקשה להיתר המצאה לחו"ל. הסוגיה מוסדרת אמנם בתקנות סדר הדין, אך אין זו שאלה פרוצדוראלית גרידא, כי אם מהותית. כאמור בספרו של ד"ר זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה 5, 1988) בעמוד 219):

"התקנות הדנות בהמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט אינן נוגעות לסדרי הדין בלבד, אלא למעשה תוחמות הן לבתי המשפט בישראל את תחומי השיפוט... המצאת כתב תביעה בחו"ל אינה אלא ביטוי פרוצדוראלי להטלת המרות של השיפוט הישראלי על נתבע היושב מחוץ לתחום השיפוט"" (ת.א. 3029/00 (בש"א 21088/01) GNUBREWTHCIL CAL נ' לינדו לייט בע"מ פורסם במאגר המשפטי נבו).

בשים לב להלכת בית המשפט כאמור והואיל ובנסיבות המקרה שלפנינו השתכנעתי, כי לא המסירה לא בוצעה בהתאם להוראות האמנה, דין הבקשה להתקבל, ואני מורה על מסירה חוזרת, אשר תמלא גם באופן טכני אחר כל הדרישות.